
צוחקים בממ״ד: מה ההומור הישראלי עושה לנו בימים של אי ודאות, ומתי הוא כבר לא עוזר
הומור ישראלי בזמנים של אי ודאות: מה מצא מחקר מאוניברסיטת אריאל על סרטוני ההומור של המלחמה, איזה סוג צחוק קשור לרווחה נפשית, ואיפה עובר הגבול.

הקשר בין הראש לבטן: חרדה, יציאה מהבית, אירועים ואבחון, בלי להאשים אף צד.

הומור ישראלי בזמנים של אי ודאות: מה מצא מחקר מאוניברסיטת אריאל על סרטוני ההומור של המלחמה, איזה סוג צחוק קשור לרווחה נפשית, ואיפה עובר הגבול.

נשימה איטית ונוחה עשויה לעזור להפחית תחושת מתח, אך אינה טיפול שמחליף בירור רפואי או נפשי. אפשר לנסות תרגול פשוט בלי למלא את הריאות בכוח, בלי לעצור את הנשימה ובלי להתעקש אם הוא גורם לאי-נוחות.

אפשר להפחית צפייה חוזרת בחדשות קשות בלי לוותר על מידע שנחוץ לבטיחות. ההבחנה החשובה היא בין סיקור שאפשר לתזמן לבין התרעות חירום רשמיות, שצריכות להישאר פעילות וזמינות.




סדרת מאמרים חדשה ב-The Lancet מפנה את תשומת הלב משעות השימוש לבדן גם לדפוסים של אובדן שליטה. להורים, השאלה המעשית היא איך נראים השינה, הלימודים והקשרים החברתיים לצד המסך. הממצאים מצביעים על קשרים, לא על הוכחה שכל שימוש גורם לנזק.

כל ערב אותו ויכוח על הרוטב. אפשר פעם אחת משפט ברור, ואחר כך סיר שעובד לכולם. המדריך הזה לשיחה, לא לווידוי.




מי שנשאר בבית כי “אין שליטה” לפעמים חסר לו תיק, לא אומץ. רשימה קצרה מחזירה טווח.

הגוף לא מחכה שיחליטו אם זה “בראש” או “בבטן”. חרדה ותסמיני מעי רצים יחד, והטיפול הטוב נוגע בשניהם בלי לבטל אף אחד.