צוחקים בממ״ד: מה ההומור הישראלי עושה לנו בימים של אי ודאות, ומתי הוא כבר לא עוזר
מם בקבוצת המשפחה דקה אחרי אזעקה הוא לא רק בדיחה. מחקר ישראלי על סרטוני הומור מהמלחמה ומחקרים על סגנונות הומור מראים שצחוק יכול לחבר ולהרגיע, אבל גם שיש סוגים שעושים את ההפך.
מערכת עדי ווי לחייםפורסם:
האזעקה עוד לא נגמרה, וכבר מגיע הראשון. מם בקבוצת המשפחה, עם חתול שיושב בממ״ד בפרצוף של מי שראה הכול. אחריו עוד אחד, ועוד אחד. מישהו כותב "אין עלינו", מישהו אחר שולח אימוג׳י בוכה מצחוק. בחוץ עדיין לא ברור מה קרה. בפנים, משהו כבר נרגע קצת.
זה לא מקרה, וגם לא קלות דעת. הומור הוא אחת הדרכים העתיקות שבני אדם משתמשים בהן כדי לעמוד מול חוסר ודאות. אבל לא כל צחוק עושה אותה עבודה, ויש רגע שבו הבדיחה כבר לא מגינה עלינו אלא מסתירה משהו.
הבדיחה שמגיעה לפני ההודעה הרשמית
כשאין מידע, המוח מחפש שליטה. בדיחה נותנת סוג של שליטה: היא לוקחת מצב מאיים ומסדרת אותו במסגרת קטנה, עם התחלה, אמצע ופואנטה. מי שצוחק על הממ״ד הצפוף לא מבטל את הסכנה, אבל הוא מזכיר לעצמו שהוא עדיין זה שמספר את הסיפור.
יש בזה גם צד חברתי. בדיחה ששולחים לקבוצה היא דרך לשאול "אתם בסדר?" בלי לשאול את זה. התגובה, גם אם היא רק "חחח", אומרת: אני כאן, שמעתי, אנחנו יחד. לפעמים זו כל ההודעה.
מה מצאו חוקרים בסרטוני ההומור של המלחמה
חוקרים מאוניברסיטת אריאל, נילי שטיינפלד, חננאל רוזנברג ומיכל מהט שמיר, ניתחו 257 סרטוני הומור בטיקטוק של יוצרים ישראלים מהחודשיים הראשונים שאחרי 7 באוקטובר, וראיינו שבעה יוצרי תוכן. המחקר פורסם באוגוסט 2025 בכתב העת Frontiers in Psychology.
הממצאים מעניינים דווקא בגלל מה שלא נמצא בהם הרבה. כשלושה רבעים מהסרטונים נועדו להרים את המורל, וכמחצית השתמשו בהומור עצמי. הומור שחור הופיע רק בכ-7.7% מהם, והחוקרים העריכו שזה משקף זהירות של היוצרים. בראיונות תיארו היוצרים את ההומור כמנגנון הגנה, כסוג של טיפול עצמי וכדרך לקחת מרחק רגשי, וגם סיפרו על גבולות שהציבו לעצמם: עיתוי, פגיעה אפשרית בצופים פגיעים והשפעה על התדמית של המדינה.
חשוב לזכור מה המחקר הזה כן ומה לא. הוא מתאר סרטונים בפלטפורמה אחת ובתקופה מוגדרת, ומה שאמרו עליהם מי שיצרו אותם. הוא לא מודד אם הצופים הרגישו טוב יותר. אבל הוא מראה שגם בתוך הבלגן, ההומור הישראלי לא היה פרוע לגמרי. היו לו כללים.
לא כל צחוק עובד אותו דבר
בפסיכולוגיה מקובל להבחין בין סגנונות הומור. יש הומור שמחבר בין אנשים, ויש הומור שעוזר לאדם לראות את הצד המשעשע במצב קשה. מולם יש הומור תוקפני, שצוחק על חשבון אחרים, והומור שמקטין את עצמו כדי להתקבל.
מטא-אנליזה של פנג ג׳יאנג ועמיתיו, שפורסמה ב-2020 בכתב העת Frontiers in Psychology, אספה 85 מחקרים עם יותר מ-27 אלף משתתפים. שני הסגנונות הראשונים נמצאו קשורים לרווחה נפשית גבוהה יותר, ושני האחרונים לרווחה נמוכה יותר. הקשרים היו חלשים עד מתונים, ומדובר במתאם ולא בהוכחה שהצחוק הוא שגרם להבדל. ובכל זאת, הכיוון ברור מספיק כדי לשאול את עצמנו שאלה פשוטה: הבדיחה הזאת מקרבת אותי לאנשים, או מרחיקה אותי מהם?
הומור עצמי ישראלי: מתי הוא מחבק ומתי הוא שורט
הישראלים אוהבים לצחוק על עצמם. על התורים, על הוויכוחים, על הקבוצה שבה כל אחד מומחה לביטחון. רוב הזמן זה הומור משותף: אנחנו צוחקים על "אנחנו", וכולם בפנים. זה שונה מאדם שצוחק בלי הפסקה על עצמו, על החרדה שלו או על כך שהוא "שוב מתפרק", כדי שאף אחד לא ישאל באמת מה שלומו.
ההבדל דק, אבל אפשר להרגיש אותו. אחרי בדיחה מהסוג הראשון בדרך כלל קל יותר להמשיך את השיחה. אחרי בדיחה מהסוג השני השיחה נסגרת. אם אתם מזהים אצל עצמכם או אצל מישהו קרוב את הדפוס השני, אולי כדאי לשאול שאלה רצינית אחת, בשקט, אחרי הצחוק.
מם, קבוצת וואטסאפ וגבול
מם טוב הוא דחיסה של רעיון שלם לתמונה אחת ומשפט אחד. בגלל זה הוא מתפשט מהר, ובגלל זה הוא גם יכול לפגוע מהר. מה שמצחיק בקבוצת החברים מהצבא עלול להישמע אחרת לגמרי בקבוצה שבה יש משפחה שכולה, ילד שמפחד או מישהו שנמצא עכשיו במילואים.
אוספים כמו ממים פרו-ישראליים בעברית מראים עד כמה רחב המנעד: יש בהם בדיחות על החיים בישראל ועל הזהות היהודית, לצד ממים שמתווכחים עם הדרך שבה העולם מסקר את ישראל. אותה צורה חזותית יכולה לחזק תחושה משותפת בפנים או לשמש כלי בוויכוח מול מי שבחוץ. לפני ששולחים הלאה, שווה לעצור לשנייה: למי אני שולח, ומה הוא ירגיש כשיקרא את זה עכשיו, לא מחר.
ויש גם שאלה של אמת. מם שנראה כמו ידיעה יכול להפיץ מידע לא נכון בלי שאף אחד התכוון לכך. אם הבדיחה נשענת על עובדה, ובמיוחד על מספרים או על ציטוט, כדאי לבדוק אותה לפני ששולחים. ואם הקבוצות כבר מציפות יותר משהן מרגיעות, שווה לקרוא גם על עומס חדשות בתקופה מתוחה.
כשהצחוק מפסיק לעבוד
צחוק יכול לעזור לעבור ערב קשה. הוא לא מחליף שינה, שיחה או עזרה. אם הבדיחות ממשיכות אבל השינה לא חוזרת, הדריכות לא יורדת, או שהגוף מגיב בכל רעש חזק גם שבועות אחרי האירוע, זה סימן לבדוק את המצב ברצינות. גם הבנה של מה שקורה בשמיים בזמן אזעקה יכולה לעזור לגוף להירגע מהר יותר. תגובות לחץ אחרי תקופה מאיימת הן צפויות, ולרוב מתמתנות עם הזמן. כשהן נמשכות ופוגעות בתפקוד, כדאי לפנות לרופא המשפחה או לשירותי בריאות הנפש בקופה. לתמיכה רגשית אפשר לפנות לער״ן בטלפון 1201, ולמצוקה על רקע מלחמה וטרור לנט״ל בכוכבית 3362.
הבדיחה הבאה תגיע, כנראה עוד לפני שתסיימו לקרוא. אפשר לצחוק ממנה בלב שלם. רק כדאי לשים לב מה היא עושה אחרי שהחיוך עובר: אם היא השאירה אתכם קצת יותר קרובים לאנשים, היא עשתה את העבודה.
המידע כללי ואינו תחליף לייעוץ אישי של איש מקצוע בתחום בריאות הנפש או של רופא.
