עומס חדשות בתקופה מתוחה: להישאר מעודכנים בלי להישאר מול המסך

כשמתרחש אירוע קשה, בדיקת החדשות יכולה לענות על שאלה אמיתית: מה קרה, האם יש הנחיה חדשה, והאם נדרשת פעולה. אחרי שהתשובה התקבלה, קל להמשיך לצפות באותו סרטון ולרענן את אותו עמוד. בשלב הזה כדאי לשאול אם נוסף מידע שימושי, או שהחשיפה פשוט נמשכת.

משרד הבריאות מתייחס במידע המעודכן שלו למצוקה בעקבות חדשות וסרטונים, וממליץ לצמצם חשיפה לתכנים פוגעניים גם אצל מבוגרים. ההמלצה אינה מבטלת את הסכנה או את הצורך להתעדכן. היא מאפשרת לחשוב על אופן קבלת המידע, במקום להניח שצריך להישאר מחוברים לכל ערוץ במשך כל היום.

תגובת לחץ אינה הוכחה שמשהו לא בסדר איתכם

חדשות על פגיעה או איום יכולות לעורר פחד, כעס וחוסר אונים. משרד הבריאות מציין שמצוקה עשויה להתבטא גם בשינה, בתיאבון, במתח שרירים ובפעולת המעיים. תגובות כאלה ראויות להתייחסות, אך אינן מאפשרות לאבחן הפרעת חרדה באמצעות כתבה.

גם ההסבר ההפוך דורש זהירות: אם הופיע כאב בטן אחרי צפייה, אין בכך הוכחה שהוא נובע רק ממתח. אצל אדם עם מחלה כרונית, ובוודאי כאשר התסמין חדש או משמעותי, ממשיכים לפעול לפי ההנחיות הרפואיות. לקריאה משלימה אפשר לעיין בכתבה על התמודדות עם סטרס ומערכת העיכול.

מה יודעים על המעגל של צפייה ודאגה

לפי דיווח אוניברסיטת קליפורניה, מחקר מעקב אמריקאי שפורסם ב-2019 בכתב העת Science Advances בחן את הקשר בין סיקור אירועים קשים למצוקה לאורך זמן. החוקרים מצאו קשרים בין חשיפה לסיקור, תסמיני לחץ ודאגה בהמשך, וגם בין המצוקה לבין חשיפה נוספת לסיקור של אירוע מאוחר יותר.

זהו מחקר תצפיתי המבוסס על דיווחי המשתתפים, ולא ניסוי שמוכיח שהחדשות לבדן גרמו לקושי. הוא נערך בארה״ב ואינו מתאר במדויק חיים תחת איום מתמשך בישראל. עם זאת, הוא עוזר להבין מדוע כדאי לשים לב גם לדחף לבדוק שוב, ולא רק לזמן הכולל מול המסך.

אין ממנו מספר דקות בטוח לכולם, ואין הצדקה לומר שכל צפייה גורמת לפוסט טראומה. מדידת תסמינים בשאלון אינה זהה לאבחנה קלינית. גם ניסיון אישי לצמצם צפייה אינו מבחן לבריאות הנפש או לכוח הרצון.

התרעות נשארות פעילות, הסיקור יכול לקבל גבולות

פיקוד העורף מתאר את היישומון הרשמי כאמצעי להעברת התרעות והנחיות בזמן אמת. לכן אין לכבות התרעות רשמיות כחלק מהפחתת עומס חדשות. בזמן התרעה פועלים לפי הנחיות ההתגוננות, ולא יוצאים להליכה כדי להירגע או מחכים למועד העדכון הבא.

אפשר לבחור מקור חדשות אמין אחד או שניים ולהגדיר מתי בודקים אותם, בהתאם למצב ולצורך האישי. אפשר גם להשתיק התראות של קבוצות או אתרי חדשות שאינן נחוצות, תוך שמירה על ערוצי החירום. אין כאן המלצה לשנות הרשאות או צלילים של יישומון ההתרעות.

כאשר בן משפחה נמצא באזור שעליו מדווחים, הצורך במידע עשוי להיות שונה. אפשר לתאם דרך קשר ישירה כשניתן, במקום להסתמך על זרם שמועות. התוכנית צריכה לשרת את המציאות, לא להפוך לכלל קשיח שמוסיף מתח כשנאלצים לחרוג ממנו.

להחזיר את הערב לפעולות מוכרות

בהנחיות CDC להתמודדות עם לחץ מומלץ לקחת הפסקות מחדשות ומרשתות חברתיות. אפשר ליישם זאת באמצעות סיום ברור לעדכון: לסגור את היישומון ולעבור לפעולה אחרת, כמו הכנת ארוחה, שיחה או קריאת כמה עמודים. זו הצעת הרגל, לא חבילת טיפול שנבדקה בניסוי.

לקראת השינה כדאי להפריד בין המיטה לבין צפייה חוזרת בתיעוד קשה. הנחיות השינה של מכון הלב, הריאות והדם האמריקאי ממליצות על זמן שקט לפני השינה והפחתת אור מסכים חזק. זה אינו מבטיח הירדמות, אבל מאפשר להפסיק להוסיף תוכן מעורר דווקא כשמנסים לסיים את היום.

אם הטלפון נחוץ להתרעות, אין צורך להרחיקו באופן שיפגע בקבלתן. אפשר להניחו במקום נגיש ולסגור את הסיקור. למי שמתמודדים גם עם בטן רגישה, הכתבה על שינה וכאב בטן מציעה הקשר נוסף לשגרת הלילה.

מתי כדאי לבקש תמיכה

אם המצוקה נמשכת, מחמירה או פוגעת בעבודה, ביחסים ובשינה, פנו לרופא המשפחה או לשירותי בריאות הנפש בקופה. כאב חזה, עילפון או קושי נשימתי משמעותי דורשים עזרה רפואית לפי חומרתם, ואין להניח שהם רק תגובת לחץ.

לתמיכה רגשית אפשר לפנות לער״ן בטלפון 1201, בכל שעות היממה. למצוקה על רקע מלחמה וטרור אפשר לפנות לנט״ל בכוכבית 3362. שיחה עם איש מקצוע אינה מחייבת להוכיח שהמצב חמור יותר משל אחרים; הפגיעה בחיים שלכם היא סיבה מספקת להתחיל בירור.

לצפייה בסרטוןאיך להתמודד ולהפחית הרגשת חרדה?

המידע כללי ואינו תחליף לייעוץ אישי של איש מקצוע בתחום בריאות הנפש או של רופא.