ברזל ומחלת מעי: העייפות שלא נפתרת בעוד סלט

עייפות היא התסמין שהכי קל לייחס ללחץ. עבודה, ילדים, לילה קצר. כולם עייפים.

במחלת מעי דלקתית, עייפות היא גם סימן אפשרי לאנמיה. איבוד דם קטן ביציאות, ספיגה פחותה של ברזל, או דלקת שמפריעה לגוף להשתמש בברזל שכבר יש לו. תוספת של תרד לסלט לא סוגרת את זה לבד. וזה בדיוק המקום שבו הרבה אנשים מתעכבים חודשים.

למה דווקא במחלת מעי

אנמיה מחוסר ברזל שכיחה אצל אנשים עם קרוהן וקוליטיס כיבית, ויש לכך כמה סיבות שפועלות ביחד. דימום, לפעמים סמוי, מהמעי המודלק. ספיגה חלקית, כשהמחלה פוגעת בחלק של המעי שבו נספג ברזל. תיאבון נמוך בתקופות קשות. והדלקת עצמה, שגורמת לגוף לנעול ברזל במחסנים במקום להשתמש בו.

התוצאה: גם מי שאוכל “נכון” יכול להיות בחסר.

איך זה מרגיש, מעבר לעייפות

עייפות שלא עוברת אחרי שינה. חיוורון. קוצר נשימה במדרגות שפעם עלו בקלות. דפיקות לב. ידיים קרות. כאבי ראש. קושי להתרכז. כל אחד מאלה לבדו יכול להיות הרבה דברים. כשהם מצטברים אצל אדם עם מחלת מעי, הם סיבה לבקש בדיקת דם, לא לחכות לביקורת הבאה.

אילו בדיקות שייכות לשיחה

ספירת דם, ברזל, פריטין, ולעיתים גם מדדי דלקת. פריטין הוא מדד למאגרי הברזל, אבל בזמן דלקת הוא יכול לעלות ולהטעות כלפי מעלה. לכן קריאת התוצאות היא עבודה של רופא שמכיר את המחלה, לא של אפליקציה ולא של חיפוש לילי.

ודיווח על יציאות כהות מאוד או על דם משנה את הדחיפות. זה לא פרט שמחכה לתור הבא.

אוכל מול תוסף

בשר, עוף, דגים, קטניות וירקות עליים תורמים ברזל כשהמעי רגוע והתיאבון קיים. ברזל ממקור מן החי נספג לרוב טוב יותר מברזל ממקור צמחי, וויטמין C באותה ארוחה עשוי לשפר את ספיגת הברזל הצמחי.

אבל בהתלקחות, כשהמנות קטנות, האוכל לא יסגור פער שכבר נראה במעבדה. תוסף ברזל דרך הפה גורם אצל חלק מהאנשים לעצירות, לשלשול או לכאב בטן. יש תכשירים שונים, ויש גם אפשרות של ברזל בעירוי, שבמחלת מעי דלקתית משמשת לא מעט. אם תכשיר אחד לא נסבל, זו סיבה לפנות לרופא כדי להחליף או לשקול חלופה, לא סיבה להכפיל מנה או להפסיק בשקט.

תה, קפה וסידן ליד הכדור

תה וקפה צמוד לכדור ברזל מפריעים לספיגה. סידן במינון גבוה באותו רגע מתחרה גם הוא. מרווח של כשעה הוא כלל עבודה נפוץ, אבל הנוסח המדויק תלוי בתכשיר, וכדאי לשאול את הרוקח.

לא חייבים לבטל את הקפה של הבוקר. צריך להזיז אותו מהכדור. ואם יש עוד תרופות למעי, גם להן יכולות להיות הנחיות תזמון משלהן. איך מסדרים את כל המרווחים האלה ביום אחד, פירטנו בתרופות למעי ואוכל: מרווחי זמן שמונעים יום מבוזבז.

מה עוד נבדק כשהעייפות לא עוברת

ברזל הוא לא החשוד היחיד. ויטמין B12, חומצה פולית וויטמין D נבדקים לעיתים גם הם אצל אנשים עם מחלת מעי, בעיקר כשיש פגיעה בחלקים מסוימים של המעי או ניתוח בעבר. על ויטמין D, ולמה השמש הישראלית לא מספיקה לכל אחד, כתבנו בויטמין D בחורף הישראלי.

ברזל בלי בדיקה? לא

זה מפתה: עייפות, כדור ברזל מהמדף, וסגרנו. אבל נטילת ברזל בלי בדיקה עלולה להחמיץ את הסיבה האמיתית לעייפות, להוסיף תופעות בטן מיותרות, ואצל חלק מהאנשים אף לגרום לעודף ברזל, שגם הוא מזיק. יש מצבים, חלקם גנטיים, שבהם הגוף אוגר ברזל מעבר לנדרש.

מספר אחד מהמעבדה חוסך הרבה ניחושים. וכשיש מחלת מעי, הוא חלק מהמעקב הקבוע בכל מקרה.

מתי חוזרים על הבדיקה

לפי הקצב שהרופא קובע, לא כל שבוע ביוזמה עצמית. שיפור בתחושה לוקח לרוב שבועות אחרי שהמספרים מתחילים לזוז. ואם אין שינוי, לא מוסיפים עוד מותג מהמדף. בודקים אם הכדור נלקח כפי שנרשם, אם יש דימום שנמשך, ואם המעי סופג. שלוש שאלות, שלושה כיוונים, ואף אחד מהם לא נפתר בעוד סלט.

המידע חדשותי וכללי ואינו תחליף לייעוץ אישי של רופא או דיאטן.