מה אוכלים ביום של התלקחות, בלי להפוך את זה לצום
מערכת עדי ווי לחייםפורסם:
התלקחות משנה את החוקים באמצע המשחק. מה שהיה בסדר בשבוע שעבר מגרה היום. מי שממשיך “לאכול נקי” לפי פוסט, במקום לאכול נסבל, גומר בלי כלום. אוכל בהתלקחות של מחלת מעי נמדד במה שנשאר בפנים, לא במה שנראה נכון בתמונה.
בקיצור: ביום התלקחות המטרה היא מה שנשאר בפנים: נוזלים, מנות קטנות ומוכרות, וחלבון כשהוא נכנס. לא ניסויים ולא דיאטה. ויש קווים אדומים שבהם מפסיקים לקרוא ומתקשרים.
המטרה של היום
נוזלים. מלח אם יש איבוד ביציאות. אנרגיה במנה קטנה, חוזרת. חלבון אם נכנס. לא גיוון. לא ניסוי. פחמימה פשוטה שכבר הכרתם, חלבון רך, שומן מתון. ירק חי, קליפות, ופרי שלם עם הרבה סיב זזים הצידה עד שהגל יורד. זה לא כישלון תזונתי. זה סדר עדיפויות.
איך נראית צלחת
חצי כוס אורז, ביצה, או עוף מפורק, מעט שמן. מרק מסונן אם לעיסה קשה. בננה או מחית אם הן שלכם בימים רעים, לא כי כך כתוב בכל מדריך. אם משהו שמרגיע אחרים מנפח אתכם, הוא בחוץ. אוכל בהתלקחות של מחלת מעי הוא אישי בקצוות וזהה בעיקרון: קטן, מוכר, חוזר.
שתייה בלי להעמיס
לגימות לאורך השעה. מים, מרק, לפעמים תמיסה עם מעט מלח אם הרופא או הרוקח אישרו את הכיוון. בקבוק גדול בבת אחת חוזר אצל חלק מהאנשים כיציאה נוספת. אלכוהול, קפה שני, ומשקה ממותק גדול לא נכנסים ליום הזה בתור ניחום.
מה לא לעשות עם המשקל
לא לברך על ירידה. לא לפתוח דיאטה כי המכנסיים רפויים. הירידה כאן היא איבוד, לא הישג. כשהגל יורד, חוזרים לארוחות רגילות לאט, לא בקפיצה של “לפצות”.
למה דווקא עכשיו לא מנסים חדש
התלקחות היא הזמן הגרוע ביותר לגלות משהו. כל תסמין נראה כמו תגובה למזון, גם כשהוא בכלל המחלה.
מי שמנסה ביום כזה מאכל חדש, יאשים אותו. ויוציא אותו מהתפריט לשנים. בלי סיבה. לכן הכלל: בהתלקחות, רק מוכר. הניסויים מחכים לשבוע שקט, שבו לתגובה יש משמעות.
וזה נכון גם לתוספים. מי שקונה באמצע התלקחות פרוביוטיקה חדשה, ומרגיש שבוע אחר כך טוב יותר, לא יודע אם זה התוסף או הגל שעבר. ומי שמרגיש רע יותר, יאשים אותו בלי לדעת. התלקחות היא רעש. בתוך רעש לא מקשיבים לניסויים.
שעון, לא תיאבון
בהתלקחות התיאבון לא אמין. הוא נעלם, ואז חוזר בבת אחת בעשר בלילה, מול מקרר פתוח.
לכן אוכלים לפי שעון. כל שלוש שעות בערך, משהו קטן. כמה כפות אורז. ביצה. יוגורט, אם הוא שלכם. זה נשמע מכני. זו בדיוק הכוונה. גוף שמקבל מעט וקבוע מתמודד טוב יותר מגוף שמקבל כלום ואז הרבה.
טיפ קטן שעושה הבדל: מכינים מראש. קופסה עם אורז מבושל במקרר, ביצים קשות, מרק בסיר. כשהכוח נגמר, לא מתחילים לבשל. פותחים ומחממים. בהתלקחות, כל צעד שחוסכים הוא ביס שנכנס.
חלבון: הביס שלא מוותרים עליו
כשהמעי בוער, השריר משלם. דלקת מפרקת, והגוף לוקח ממה שיש לו.
לכן גם ביום רע, מנסים להכניס חלבון קטן בכל פעם: ביצה, עוף מפורק, גבינה רכה, מרק סמיך. לא בכמות של מגש. בכמות של ביס. איך עושים את זה כשאין תיאבון בכלל, פירטנו בחלבון כשאין תיאבון: איך לא לרדת לשריר.
נוזלים שנשארים
המעי מאבד, והגוף מחכה. לגימות קטנות לאורך כל היום עדיפות על כוס גדולה פעם בשעתיים.
מרק מסונן הוא גם שתייה וגם מלח. מי שמאבד הרבה, שואל את הצוות על תמיסה להחזר נוזלים. ואיך מחשבים מה יצא ומה צריך להיכנס, כתבנו בשתייה כשיש איבוד: לא שמונה כוסות, אלא חשבון.
הלילה שאחרי
בהתלקחות הלילה לא נח. יציאות, כאב, צמא. ולכן מכינים אותו מראש.
כוס מים ליד המיטה. משהו קטן ומוכר במקרר, לשעה שבה מתעוררים רעבים. ומחברת ליד, כי מה שקרה בשלוש בלילה לא ייזכר בבוקר. והוא בדיוק מה שהרופא ישאל.
ואם הלילה כבר עבר רע, הבוקר מתחיל לאט. כוס, ביס, ורק אז החלטה על היום. לא מתכננים יום מלא אחרי לילה של שלוש יציאות. מתכננים את השעתיים הבאות.
בני הבית
מי שמבשל בבית צריך לדעת דבר אחד: השבוע הזה האוכל של מי שבהתלקחות פשוט יותר. זה הכל. לא צריך שינוי במטבח של כולם, ולא צריך ויכוח על כל צלחת.
סיר בסיס, תוספות בצד, ומנה קטנה ששומרים בצד לשעה שבה התיאבון חוזר. הבית ממשיך. הצלחת מתאימה את עצמה.
ומי שגר לבד? מכין לעצמו את הגרסה הקטנה של אותו רעיון: מנות קפואות מראש, ממתינות לימים כאלה. בשבוע טוב מבשלים כפול, ומקפיאים חצי. בשבוע רע, החצי הזה הוא ארוחה שלא צריך לעמוד בשבילה.
כשהגל מתחיל לרדת
יש בוקר שבו משהו משתנה. פחות יציאות, קצת תיאבון, כוח לעמוד ליד הכיריים. המלכודת מגיעה בדיוק ברגע הזה: לפצות. ארוחה גדולה, סלט, משהו שהתגעגעתם אליו.
עוד לא. הגל יורד, אבל הרקמה עוד רגישה. מוסיפים כל יום דבר אחד, בכמות קטנה, ובודקים. חלבון קודם, אחר כך פחמימה נוספת, ורק בסוף ירקות חיים ופירות עם קליפה.
מי שקופץ, לא תמיד חוזר לנקודת ההתחלה. אבל הוא בהחלט מבזבז ימים. סבלנות של שבוע חוסכת לפעמים שבועיים.
קו אדום
דם מרובה, סחרחורת בעמידה, הקאות שמונעות שתייה, חום, כאב חד שלא מוכר. שם הטלפון לצוות המטפל או למיון, לא עוד מתכון. מדריך לא מחליף את מי שמכיר את התיק שלכם.
שאלות שחוזרות על אוכל בהתלקחות של מחלת מעי
צריך לעבור לתזונה נוזלית? לפעמים הצוות ממליץ על משקאות תזונה רפואיים לתקופה מסוימת. זו החלטה שלהם, לא של פוסט ברשת.
כמה זמן נמשך התפריט המצומצם? עד שהגל יורד. ואז חוזרים בהדרגה, לא ביום אחד.
מותר קפה? אם הוא מזרז אצלכם, לא ביום הזה. אם לא, כוס אחת, אחרי אוכל.
ואם לא נכנס כלום כל היום? זה כבר לא עניין למדריך. זה טלפון לצוות המטפל.
אפשר לאכול פירות? פרי מבושל, קלוף או מרוסק נסבל אצל רבים יותר מפרי שלם וחי. בננה ורסק תפוחים הם נקודת פתיחה מוכרת, אם הם שלכם.
ומה עם מוצרי חלב? אם הם לא היו בעיה לפני ההתלקחות, לא חייבים להוציא אותם עכשיו. אם הם מזרזים, הם מחכים לשבוע שקט.
מתי חוזרים לאכול כרגיל? כשהיציאות נרגעות, הכאב יורד והתיאבון חוזר. בהדרגה. מדריך משלו מחכה לכם בהמשך.
המידע במדריך כללי ואינו תחליף לייעוץ אישי של רופא או דיאטן.
