דלגו לתוכן הראשי

adi-way.com

מה כתוב על האוכל שלך?

מערכת עדי ווי לחייםפורסם:

איור: אריזת מזון עם תווית, צנצנת וזכוכית מגדלת
איור להמחשה: אריזת מזון עם תווית, צנצנת וזכוכית מגדלת

איך אתם קונים את מצרכי המזון שלכם?

על מה אתם מסתכלים בסופר או במכולת?
האם אתם יודעים מה יש במזון שלכם?
אולי אתם מבולבלים מכל הפרסומות לגבי מהו אוכל בריא וסובלים מעצירויות או שלשולים בלתי מוסברים?

לאחר קריאת הפוסט הזה הקניות שלכם יהיו מדוייקות, בריאות וחסכוניות יותר!

אז כדי לקצר את המסר של הפוסט, אעבור היישר לעניין קניית המזונות. להלן הכללים המתומצתים:

  1. להצטייד במשקפיים – מי שצריך
  2. לקרוא בעיון את תוויות מזון – יש שם הרבה מידע
  3. לא להתרשם ממה שאין – נטול / ללא חומרים משמרים וכד'
  4. לשאוף למזון פשוט, שמבינים את כל המרכיבים שבו
  5. להעדיף מזון שניתן לגעת בו בידיים והוא מיועד להכנה עצמית
  6. הכי חשוב – לקחת אחריות, לא לקנות לפי הפרסומות, לזכור שהתעשיה דואגת קודם כל לעצמה והרבה תעשיינים לא אוכלים את האכול שהם מייצרים, כדוגמת הנקניקים ושניצלים קפואים.

וכעת אפרט:

חוק תוויות המזון נכנס לשימוש בישראל לפני יותר מעשור. מאז חובה על כל יצרן לפרט מה המרכיבים שנמצאים במזון שהוא מייצר ומוכר.

התוויות כתובות עפ"י סדר יורד – כלומר, מהמרכיב הרב ביותר ועד המועט ביותר. בואו נסתכל בתווית הבאה ונבין ביחד מה היא אומרת:

לפנינו 2 תוויות של שני לחמים. אם מסתכלים בתווית הראשונה, ברור שהרכיב הרב ביותר הוא קמח שיפון מלא, והרכיב בעל הכמות הקטנה ביותר הוא ויטמין C.
בתווית של הלחם השני נמצא שחיטה מלאה טרום נבוטה היא הרכיב הגדול ביותר בלחם זה, ומעכב חימצון מסוג E-300 הוא הרכיב הקטן ביותר במוצר.
עד כאן – הכל ברור. כעת בואו נפעיל חשיבה ביקורתית:
מה נדרש להכנת לחם? האמת – לא הרבה: קמח, מים, קצת סוכר קצת מלח, מחמצת או שמרים. אז למה אנו עומדים מול רשימות ארוכות של רכיבים ביניהם שמנים, מולאסה (מה שנושר בתהליך הכנת הסוכר), חומרים משמרים, תוספות של סיבים וגלוטן (חלבון חיטה)? למה חלק מהרכיבים לא ברור לנו בכלל?

אני טוענת שמה שהראש לא מבין, גם הבטן לא תבין.

אם אתם מחזיקים ביד מוצר שיש בו רשימה ארוכה ולא הגיונית של רכיבים, אל תקחו אותו. פשוט.
האוכל הבריא הוא האוכל הפשוט ביותר, כמה שפחות מעובד וארוז.

בואו נסתכל על תוויות נוספות: דגני הבוקר. מדפים שלמים בכל סופר מוקדשים לקופסאות קרטון (מזהם סביבתי?) אין סופיות, מאוד יפות וצבעוניות, עם הבטחות להנאה, אושר, בריאות וטעם. על האריזה כתובות סלוגנים בריאותיים: עשיר בסיבים

תזונתיים (זה בריא?), ללא תוספת סוכר (סוכר זה רע?), 100 קלוריות למנה (זה טוב?), ללא תוספת חלבון (ז"א שאחרים מוסיפים?). בואו ננסה לתת תשובות:

  • סיבים תזונתיים זה טוב, כשהם באים כחלק אינטגרלי מהמזון, תוספת מלאכותית של הסיבים מפרה את האיזון הטבעי במזון ופוגעת בספיגה תקינה של ויטמיים ומינרלים, גורמת לגירוי מיותר של המעי, עלולה לגרום לחסימות במעי עם היצרות.
  • סוכר לבן מוגדר כרעל של החברה המערבית. הוא אפילו נמצא כמעלה סיכון לקרוהן וקוליטיס, ודאי לסכרת, מחלות לב, יתר שומנים בדם וכד'. אז ללא תוספת סוכר כביכול נשמע טוב, אבל בואו נבדוק איך המתיקו את המוצר בכל זאת – הרי לא ימכרו דגני בוקר לא מתוקים, מה גם שהטעם הישראלי דורש יותר מתיקות.
  • מסתבר שליצרן יש כיום אמצעים רבים להמתיק את המזון "ללא תוספת סוכר". במקרה זה, השתמשו ממתיקים מסוג רב-כהלים: איזומלט, מלטיטול, וכן ממתיק מלאכותי נוסף – סוכרלוז. שני הראשונים ידועים כיכולים לגרום להווצרות של גאזים במעי, והסוכרלוז -ממתיק מלאכותי, שנמצא, כמו אחרים, כאשר ניסו לפתח רעל עכברים (או מזיקים אחרים). הסוכרלוז הינו חומר כימי מזיק, בין אם נספג לדם או בין אם נמצא במעי בלבד.
  • בהמשך אנו קוראים על תוספות של סיבים, סובין, סודה וחומרים מונעי התגיישות. חומר נוסף שיש לשים לב אליו – ואינולין. סיב פרה-ביוטי, עשוי לגרום לגאזים. לא מומלץ לאכילה לעיתים קרובות, אם בכלל.
  • גלוטן – הכוכב של התעשיה. גלוטן הוא חלבון שנמצא בחיטה ומוצריה, וכן בגריסים, שיבולת שועל, שיפון ועוד. הוא מרכיב טבעי אך הבעיה היא שזנים רבים של החיטה הנהוגה כיום בשוק מהונדסים להכיל יותר גלוטן מבעבר, ובנוסף התעשיה מוסיפה אותו למוצריה. המטרה היא להתפיח ולתת מבנה יותר יציב למזון. הבעיה היא שמעי רגיש וחולה לא מסתדר עם כמויות גלוטן כאלה, הוא עלול לפגוע בחדירות המעי החולה, לגרום לתופעות של המעי הרגיז כמו גאזים, נפיחות, כאבי בטן וכד'. אין אנו עוסקים כאן בצליאק – אי סבילות מוחלטת לגלוטן, אלא ברגישות. ההמלצה שלי – חפשו את המזונות הטבעיים, ללא תוספת גלוטן. כמו לחם טבעי מקמח כוסמין או שיפון, תלוי בסבילות שלכם. או אף לבחור לוותר על לחם לתקופת מה ולראות האם הסימפטומים של העיכול משתנים.

אם נסכם את הנושא, המסר שלי פשוט:

  1. קראו את המרכיבים שעל המזונות שלאתם קונים.
  2. הטילו ספק בבטיחות המרכיבים הלא ברורים לכם
  3. אם המזון מכיל חומרים משמרים הרי שהמטרה שלו היא הארכת חיי מדף. ולכן – שיישאר על המדף.
  4. העדיפו מזונות שאתם יכולים לגעת, להריח ולהתרשם מהם – כמו בקניה בשוק הפתוח, או בחנויות טבע בעלות מחזור מכירות גדול כי כך הטריות של המזון יותר מובטחת.

המידע חדשותי וכללי ואינו תחליף לייעוץ אישי של רופא או דיאטן.

לכל הפרסומים

עוד מהאתר

איור: לוח שבועי עם שבע צלחות פשוטות וסיר
מדריכיםמשפחה ומטבח

שבוע אוכל פשוט: שלד, לא תפריט של שף

תפריט של שבעה מתכונים מת מוקדם. שלד של ארבע מנות שחוזרות שורד גם שלישי עייף. המדריך הזה בונה שלד, לא מופע.

התאמת התצוגה

גודל גופן: 100%

ההגדרות נשמרות בדפדפן הזה בלבד. מידע נוסף בהצהרת הנגישות.

משהו שכדאי שנדע?

נתקלתם בטעות, או שיש נושא שלדעתכם פספסנו? הודעת וואטסאפ אחת מספיקה, ואנחנו נחזור אליכם.

פתיחת וואטסאפ