תוחלת החיים התאוששה כמעט לגמרי מהקורונה. שנות הבריאות עדיין מאחור

העולם התקרב מחדש לתוחלת החיים שהייתה לו לפני הקורונה, אך ההתקדמות במספר שנות החיים לא לוותה בהתאוששות זהה בבריאות. לפי האומדנים החדשים של ארגון הבריאות העולמי, תוחלת החיים ב-2023 עמדה על 73.3 שנים, לעומת 73.4 ב-2019. תוחלת החיים הבריאה הגיעה ל-62.8 שנים, עדיין 0.4 שנים פחות מרמתה לפני המגפה.

זהו פרסום חדש על שנים קודמות: העדכון פורסם באוקטובר 2026, אך הנתונים מסתיימים ב-2023. הוא אינו מודד את מצב הבריאות בעולם השבוע, וגם אינו מספק תחזית אישית לקורא הישראלי.

מה מודדים כשסופרים שנות בריאות?

תוחלת חיים ותוחלת חיים בריאה עונות על שתי שאלות שונות. הראשונה מתארת כמה שנות חיים צפויות לפי דפוסי התמותה באוכלוסייה. השנייה מוסיפה לחישוב את הפגיעה בבריאות לאורך החיים, עקב מחלות ופציעות, ואת חומרתה.

המדד השני מכונה HALE. לפי ההגדרה של ארגון הבריאות העולמי, הוא מבטא שנות חיים שקולות בבריאות מלאה. במילים פשוטות, החישוב מביא בחשבון גם מצבים שבהם אדם חי עם בריאות שאינה מלאה, ולא רק את השאלה אם הוא בחיים.

מכאן נובעת הבחנה שקל לפספס: הפער של 10.5 שנים בין שני המספרים אינו אומר שכל אדם יחיה בריא עד גיל 62.8 ואז יהיה חולה במשך עשור. פגיעה בבריאות יכולה להתרחש בתקופות שונות, בעוצמות שונות, ולעיתים לצד תפקוד יומיומי טוב. המדד משקלל אותה ברמת האוכלוסייה.

גם שנת הלידה אינה הופכת את המספר להבטחה. זהו חישוב הנשען על דפוסי תמותה ותחלואה בתקופה נתונה, לא מעקב אחר תינוקות עד סוף חייהם ולא ידיעה מראש של הטיפולים והסיכונים שילוו אותם.

יותר משקל למחלות שאינן מידבקות

העדכון מצביע על שינוי רחב בהרכב התמותה. מחלות שאינן מידבקות היו אחראיות ל-74% ממקרי המוות בעולם ב-2023, לעומת 58% בשנת 2000. שמונה מעשרת גורמי המוות המובילים השתייכו לקבוצה זו.

מחלות לב וכלי דם נותרו הגורם המוביל לתמותה ולנטל מחלה. אלצהיימר ודמנציות אחרות עלו מהמקום ה-19 בין גורמי המוות בשנת 2000 למקום החמישי ב-2023. אלה נתוני אוכלוסייה, ואין לקרוא את השינוי בדירוג כאילו הסיכון האישי של כל אדם עלה באותו שיעור.

למה אומדן עולמי אינו תשובה ישראלית

מאגר Global Health Estimates משלב מקורות שונים, ובהם רישומי תמותה לאומיים, אומדנים של תוכניות בריאות, נתוני גופי האו"ם ומחקרים מדעיים. העיבוד מאפשר להשוות תקופות ומקומות, אבל התוצאה היא אומדן סטטיסטי, לא ספירה מלאה ואחידה של כל מחלה בכל מדינה.

המאגר מאפשר בחינה לפי מדינה, גיל ומין. לכן השוואה לישראל דורשת את הנתונים המתאימים ואת אותה הגדרת מדד. הממוצע העולמי לבדו אינו מספר כמה שנות בריאות צפויות לישראלים, ואינו מאפשר להסיק מה מצבם של בני גיל מסוים בארץ. גם השוואה בין שתי כותרות שפורסמו בשנים שונות עלולה להטעות אם הן נשענות על עדכונים ומתודולוגיות שונים.

השאלה המעשית מתחילה לפני גיל הפרישה

נתוני תוחלת חיים אינם תוכנית טיפול. עם זאת, הם מפנים תשומת לב למניעה ולניהול מחלות לאורך החיים. ארגון הבריאות העולמי מונה עישון, חוסר פעילות גופנית, תזונה לא בריאה, שימוש מזיק באלכוהול וזיהום אוויר בין גורמי הסיכון למחלות שאינן מידבקות. הוא מדגיש גם גילוי מוקדם וטיפול בזמן.

עבור הקורא, אפשר לתרגם זאת לשיחה ממוקדת בביקור הרפואי הבא: אילו גורמי סיכון אישיים דורשים מעקב, האם לחץ הדם ומדדי הסוכר והשומנים נבדקו בהתאם לצורך, ואילו הרגלים או טיפולים כדאי להתאים. התשובות תלויות בגיל, ברקע הרפואי ובמצב האישי, ולא במספר עולמי אחד.

למי שמנסה להפוך פעילות לחלק משגרה שניתן לקיים, המדריך על אימוני כוח כשהמעי רגיש מציע קריאה משלימה בנושא.

האחריות גם אינה אישית בלבד. גישה לטיפול, תנאי סביבה ונסיבות חברתיות משפיעים על הבריאות. המחלה אינה הוכחה שאדם נכשל בניהול חייו. המדד מציע למערכות הבריאות יעד רחב יותר: לצד הארכת החיים, לצמצם את הפגיעה בבריאות שמלווה אותם.