תזונה בקרוהן וקוליטיס. שאלות נפוצות.

בפורום חולי קרוהן וקוליטיס באתר YNET.

בזמן האירוח אני נשאלת שאלות רבות ומשתדלת לענות על כולן בזמן אמת. להלן סיכום הדו שיח בינינו.

מוזמנים לשאול כל שאלה נוספת ותיענו במיטב הידע והניסיון שלי (למטה).

נ.ב. אין מישהו שיודע הכל. אם שאלת אותי שאלה ואיני בטוחה לגבי התשובה – אציין זאת ואלך לחקור את הנושא ואחזור עם תשובה הכי מוסמכת שאמצא! ועוד: כל מידע שמתקבל כאן אינו מחליף ייעוץ פרטני, התאמה אישית וניסיון פרטי שלכם. יש עצות שטובות לפלוני אך לא מתאימות לאלמוני. הכל אישי..

תזונה וקרוהן – שאלות נפוצות (FAQ)

ש: סיבים תזונתיים טובים לאנשים בריאים ולא טובים לחולי קרוהן. נכון / לא נכון?

ת: תלוי איזה סיבים, תלוי באיזה שלב של מחלה (עם/בלי שלשול)

ש: הסיבה שמאכלים כמו אורז / פסטה מקמח מלא לא טובים לחולי קרוהן זה כי הם מכילים סיבים תזונתיים. נכון / לא נכון? יש עוד סיבה למה הם לא טובים?

ת: אורז לבן מצויין במצב של שלשול, אורז מלא מכיל סיבים תזונתיים בלתי מסיסים, לא טוב בשלשול.. טוב במצבי יציאות תקינות. פסטה – עשויה מחיטה. מומלץ לבדוק את השפעת החיטה על מערכת העיכול שלך באופן אישי. פסטה רגילה יכולה לעבור בשלום במצב של מעי רגיש, פסטה מלאה – רק במצב של יציאות תקינות

ש: אנשים נוטים להתייחס לקמח לבן כמשהו "רע". למה?

ת: קמח חיטה לבן לא מכיל דבר פרט לעמילן, מעט חלבון, גלוטן בעיקר. הוא כמעט נטול ויטמינים ומינרלים שנמצאים בקמח מלא, וכנ"ל לגבי הסיבים התזונתיים. בחיטה מלאה יש גם נבט, העשיר מאוד בשמן נבט חיטה, ויטמינים ומינרלים רבים, כמו ויטמין E, ויטמיני B ועוד. במצבי רמיסיה הייתי כן ממליצה על קמח חיטה מלא (לפחות 70%, הוא יותר מתאים לאפיה מאשר המלא 100%),או קמח כוסמין. אבל שוב – בהתחשב ברגישות אישית.

ש: מה הבעיה עם אוכל מטוגן? למה הוא קשה לעיכול? מה החסרונות מעבר לקושי עיכול? בתקופות טובות בהם אין בעיות עיכול האם יש סיבה להמנע?

ת: אוכל מטוגן הוא פרק שלם במדעי התזונה. נפריד: טיגון קל ביתי, בשמן טרי (מומלץ – קנולה, או שמנים אחרים מכבישה קרה), טיגון קצר! – יכול לעבור בשלום מבחינת המעי וגם מבחינת מחלות לב, כלי דם, סרטן וכד'. טיגון עמוק, בייחוד טיגון תעשייתי (כמו פלאפל, שווארמה שעומדים יום שלם בחום) הם צרה צרורה. אסביר: במהלך חימום של שמן נוצרים בו חומרים בעלי השפעה מעודדת דלקת, מעלה סיכון לסתימת עורקים, סיכון לתהליכים סרטניים. אלה הם הרדיקלים החופשיים (לא הפוליטיקאים). כמה שהשמן מחומם יותר זמן ולטמפ' גבוהות יותר – כך יש שם יותר רדיקלים חופ'. אנשים שמרגישים רע אחרי אכילת אוכל מטוגן (צרבת, כאבי בטן וכד') – בורכו במנגנון המסמן להם שהמזון הזה לא טוב להם. אחרים לא מרגישים זאת עד שמקבלים מחלות הרבה יותר משמעותיות. כל זה נכון גם לגבי "פיצוחים" – טריים בריאים, קלויים – מזיקים.

ש: אותה שאלה לגבי סוגים שונים של פירות / ירקות ?

ת: פירות וירקות מכילים לרוב הרבה סיבים, מסיסים ולא מסיסים, תלוי במצב מע' העיכול. כעיקרון, כמבושלים – תמיד קלים יותר לעיכול במצב שלשול. טריים – יש לבדוק כל אחד לגופו, במצבי עיכול שונים. כעיקרון, פירות וירקות בריאים מאוד לגוף, שוב – בהתחשב במצב הסבילות. ידועים כבעלי השפעה נוגדת סרטן ומחזקת מע' החיסון.

ש: הרבה פעמים אותם מאכלים במסעדות שונות ישפיעו אחרת (אחד יעבור בשלום והשני יצא אחרי חצי שעה) הסיבה לכך היא לרוב תיבול – נכון / לא נכון?

ת: לדעתי תלוי יותר בצורת הבישול, ואח"כ – תיבול. תיבול כולל גם אבקות מרק, שלרוב הן לא דבר בריא בכלל בגלל המלח, השומנים הרווים שיש בהם וכד'. בכלל, מומלץ להיזהר מאוכל במסעדות. לקרוא מאמרים שכתבתי בנושא- באתר ONLIFE.

ש: האם לתבלינים יש איזשהו ערך מוסף חוץ מטעם? (מצאתי עם השנים שאוכל לא מתובל מתעכל יותר טוב)

ת: יש תבלינים טריים שיש להם תרומה של מינרלים לגוף, יש כאלה שיש להם השפעה קלה של צמחי מרפא (כמון, למשל, מוריד את הגאזים שאחרי אכילת קיטניות, קינמון – "מחמם את המרכז" (עפ"י רפואה סינית) ולכן טוב במחלות הצטננות או שלשול זיהומי. אבל אם את מרגישה יותר טוב – בלי, אז זה מה שמתאים לך!

ש: אני סובלת מבחילות. מה יש לך להציע נגד?

ת: קודם כל יש לוודא שזהו לא מצב חריף שמסמן חסימת מעיים. אם לא, ומדובר בתופעה כרונית, ניתן לנקוט במספר אמצעים (הכל בניסוי וטעיה) כמו: ג'ינג'ר – טרי או מיובש, למצוץ או לשים במים חמים ולשתות לאחר שיתקרר. פלח לימון, פלח תפוז או פרי הדר אחר – למצוץ או לשים בתה. לאכול דברים יבשים, כמו צנים או קרקר, עם / בלי גבינה כחושה. להמנע מאוכל מטוגן ושמן. להקפיד על ארוחות קטנות ותכופות, להשתדל שלא לאכול מאוחר בלילה. יש לא מעט תרופות כיום שניתן ליטול, כמובן – בהתייעצות עם הרופא שלך.

ש: טבעול – טוב או רע?

ת: כל מזון תעשייתי – בעייתי מאוד. לפעמים בדרך אין בעיה, עדיף להימנע מצריכה קבועה.

ש: מוצרי חלב בעייתים לחולי קרוהן אך חשובים האופן כללי. אני די נמנעת ממוצרי חלב (צריכה מאוד נמוכה). מה ההשלכות (חוץ מחוסר בסידן שאני מכירה) ומה התחליפים? איך אפשר לקבל את מה שמוצרי חלב נותנים?

ת: קודם כל, תרגעי. כל המזרח הרחוק חי ללא מוצרי החלב והכל בסדר. הנזק הוא בעיקר בחוסר סידן וחלבון. לכן – חשוב להחליף: מוצרי סויה (טופו, חלב סויה וכד'), ירקות (במידה שאפשר), קיטניות קטנים (עדשים, אפונה, עדשים כתומות), סרדינים על עצמותיהם, שקדים ואגוזים לא קלויים, קלופים, צימוקים וכד'. חובה – תוסף סידן עם ויטמין D, כזה שנספג!

שומן טראנס, שומן רווי ושומן לא רווי

ש: שומן טראנס רע לכולם גם בריאים וגם חולי קרוהן. הסיבה העיקרית היא סתימת עורקים. נכון / לא נכון? מה החסרונות האחרים?

ת: נכון מאוד, גם מסרטן, מעלה סיכון לדלקת – ראי פרק על טיגון. מקורות נוספים שלו – מרגרינות למיניהן, חטיפים, "שומן מוקשה", עוגות ועוגיות קנויות – לקרוא על תוויות. בורקסים, פיצות קפואות – כנ"ל לרוב.

ש: מה ההבדל בין שומן רווי לשומן לא רווי (חוץ מזה שאחד מהחי ואחד מהצומח) מבחינת השפעה על הגוף? אנשים בריאים לרוב נמנעים מצריכת יתר של שומן כדי לא להשמין ולא להעלות רמת כולסטרול - במקרה של חולי קרוהן שלרוב לא צריכים לדאוג מהשמנה או כולסטרול יש סיבה להמנע מצריכה מוגברת של שומנים?

ת: תלוי איזה שומן. שומנים מומלצים – צמחיים, כבישה קרה. למשל: טחינה, אבוקדו, שמן זית, שקדים ואגוזים טריים, אפשר גם חמאה אם אין בעיה חלבית. עוד על שמנים טובים ופחות – לקרוא כאן.

המידע חדשותי וכללי ואינו תחליף לייעוץ אישי של רופא או דיאטן.