איך לעבור את יום העצמאות בשלום
מערכת עדי ווי לחייםפורסם:
או: מה הקשר בין האדם הקדמון לחג העצמאות הישראלי
המאמר יציג את קשר בין תזונת האדם הקדמון לבריאות שלנו. בין אם אתם סובלים ממחלת קרוהן, קוליטיס או השמנה, בודאי אם עברתם את מחלת הסרטן – המאמר הזה יעזור לכם להיערך טוב יותר לקראת יום העצמאות.
בסוף מחכים לכם הטיפים והמתכון השבועי למנגל שונה, כך שהשנה יום העצמאות שלכם יהיה בריא יותר!
בעוד יומיים אלפי משפחות ישראליות ינהרו מבתיהם עמוסי סלים ופחמים, בשרים ופיתות. נראה אותם מתמקמים על איים ירוקים בכל פינת רחוב, גם באיי תנועה וכמובן בכל הפארקים. אחרים ישארו בחצר ביתם ויזמינו את המשפחה והחברים. חזרה על סדר פסח, רק שהפעם עם הרבה חמץ, ובמקום שולחן הסדר הארוך והערוך, כיסאות נוח ומנגלים מעשנים יהיו מוקפים בכל ישראל- אישתו וטף.
כל הארץ דגלים, מנגלים ו… סובלים
הכל היה יכול להיות מאוד שמח ונחמד, אילו בסוף החגיגה לא היינו מרגישים כל כך רע! אוכלים ושותים, מדברים ומנופפים ובסוף. בסוף מגיע תורה של הבטן הנפוחה והמלאה, הלחץ על הסרעפת והקושי לנשום. יושבים בכיסא הנוח ומנסים לשחרר את הכפתור בחגורה. הגרעפסים והכאבים מתחילים להציק, השירותים רחוקים ומסריחים… והמשפטים הקבועים:" כמה אכלתי… אני מפוצץ. הלכה הדיאטה. עוד לא התאוששתי מהמצות וכבר זה.. ממחר – צום."
אחרים משלמים על התענוג בבעיות בריאות אמיתיות - שלשולים, גאזים, כאבי בטן. לפעמים אפילו צורך בחזרה לתרופות החזקות יותר. והכי גרוע שיכול לקרות – חסימת מעיים.
אז מה עושים??
אפשר את הפתרון הפולני – לא ללכת עם כולם ולהשאר בבית, לבד ובחושך. או ללכת אבל לא לאכול כלום. גם לא כיף גדול. אז כדי לבחור את הפתרון המתאים לך ביותר בוא וננסה להבין קודם את שורש הבעיה.
מדוע אנחנו אוהבים כ"כ את טכס הברביקיו – צליית בשר על הפחמים? למי אנחנו דומים קצת, בעומדינו מיוזעים, עם גופיות וקרטונים ביד ומנופפים לחלקי החיות הנצלים?
אחד השורשים ניתן לייחס למקורות קדומים ביותר של המין האנושי – האדם הקדמון.
הערה: אני יודעת שיש שחולקים על הדעה שהיה אדם קדמון ואוחזים באמונה שנוצרנו בצלם אלוקים, היישר לימי אדם וחווה. אבל המנדט שלי לדון בפן המדעי של גוף האדם וכך אני עושה. אז … מה אכפת לכם? בואו נפטז!
הברביקיו כירושה מהצייד של האדם הקדמון
בואו נדמיין את היום השגרתי בחי משפחת קדמוני, הומו סאפיינס קדום.
השנה – 69,000- לפני הספירה. בבוקר נעים וצלול (אין פיח מהמכוניות או המפעלים שיערפל את האוויר) הנשים והזאטוטים יוצאים מהמערה של שבט X ליער, מצויידות בשקי עור, ללקט ולאסוף פירות, שורשים, פטריות, אגוזים וזרעים. ויש אומרים שגם חרקים היו ארוחת ביניים מקובלת בימים ההם (עוד לא היו חוקי כשרות). הזקנים נשארים במערה לשמור על האש. הגברים, לעומת זאת, מתארגנים לבילוי המשותף שלהם – הצייד. הגברים היו אחראים ואכן פיתחו טכניקות רבות לצייד החיות הקטנות והגדולות יותר. יובל נוח הררי בספרו "קיצור תולדות האנושות" מתאר חלק מהטכניקות, כמו צייד חופשי או יצירת מלכודות מתוחכמות, לתוכן היו מריצים עדרים שלמים. לאחר הצייד המוצלח הגברים היו מביאים את החיות למערה, פושטים את עורם, מחלקים לחלקים קטנים יותר. עם התפתחות האדם, חלק מהבשר היה עובר עישון ומשומר לתקופות של צייד פחות מוצלח. חלק אחר היה נצלה ונאכל במקום ע"י כל השבט. בימים של צייד פחות מוצלח היו קופצים לנהר השכן ודגים שם כמה דגים לארוחה המשותפת. המקור העיקרי לתזונה היו תוצרי הליקוט שהנשים הביאו מהשיטוט ביער, וזה גם היה המקור העיקרי לויטמינים ומינרלים החיוניים לבניית מערכת חיסונית חזקה. מערכת חיסונית חזקה היא שהבטיחה את ההישרדות ואת המשך הדור.
אז בואו נשווה בין תזונתם של אבותינו הקדומים לבין זו שלנו:
עלינו לזכור, שהבריאות שלנו, הגנטיקה שלנו, עוצבה אז, באותם עשרות אלפי השנים כשהיינו לקטים ציידים. השינויים שחלו לאחר מכן בעשרת אלפים השנים שחיינו כחברה חקלאית ובודאי במאתיים השנים האחרונות של חברה תעשייתית, לא שינו הרבה במבנה הגנטי שלנו. זו הסיבה שאני אוהבת ללמוד מהסבא הפרה-היסטורי שלנו:
- עיקר המזון היה תוצרי ליקוט טבעיים – פירות, ירקות, אגוזים וזרעים, שנאכלו ללא עיבוד כלשהו, ולכן שמרו על מירב התכולה התזונתית שלהם
- תנועה פיסית היתה חלק בלתי נפרד מהיום-יום – הליכה ביער או ריצה אחרי החיות הניצודות
- הבשר היה חלק מהתפריט של האדם הקדמון, אם כי כנראה בתדירות נמוכה בהרבה מזו שלנו
- התפריט המודרני מכיל הרבה יותר מידיי חלבונים מהחי ברמה יומית – מוצרי חלב, ביצים, דגים ובשר בקר או עוף נאכלים אצלינו ברמה יומיומית, בעוד אבותינו הקדמונים אכלו בשר אחת לכמה ימים או שבועות. ביצים היו משיגים לעיתים, אם היו פושטים על קן של ציפור, ועל חלב לא ידעו כלל שאפשר לאכול לאחר סיום ההנקה (תארו לכם את מר קדמוני חולב פרה פראית… חלב של בעלי חיים אחרים כמקור לתזונה של בני האדם הופיע רק ב-10,000 השנים האחרונות, עם המהפכה החקלאית).
- סוגי החיות שאכלו אבותינו היו מגוונים ביותר והכי חשוב – החיות חיו בטבע, ניזונו ממרעה טבעי ומחיי חופש עד רגע המוות. זאת לעומת צאן, עופות ובקר של ימינו, שמחלות הן מנת חלקם, ניזונים ממזון לא טבעי ומהונדס גנטית, מקבלים תרופות כמו אנטיביוטיקה והורמוני גדילה שנותרים בבשרם המגיע לצלחות שלנו.
- והכי חשוב – סוג מאכלי הבשר. למשל, תהיתם פעם על הרכב הנקניקיות שאתם נועצים בשמחה על שיפוד ומגישים לילדיכם? ראיתם פעם את אוסף המקורים, הציפורניים, זנבות ושומן שנטחנים לעיסה ממנה מכינים את הנקניקיות? שאלתם את עצמכם פעם מה מקור הצבע היפה והמרקם האחיד? איך זה שהן מוכנות במהירות וקלות כזאת? כמות עצומה של כימיקלים מוזרמת לנקניקיות ונקניקים להשגת הריח, הטעם, המרקם, האחידות והנוחות של הכנה והגשה של המוצרים הללו. אחוז הבשר בנקניקיה עומד כיום על פחות מ-50%. אפשר לתהות גם לגבי מוצרים מעובדים אחרים – המבורגר או קבב….
עכשיו בואו ננסה להתאושש מהמסע בזמן ולנסות לעבור את החג הקרוב בבריאות מירבית.
הטיפים שלי לעבור את חג העצמאות בבריאות מירבית
- אם אתם אוכלים בשר, ממליצה לרכוש בשר טרי, ולא קפוא. רצוי אצל קצב או במקום מסודר, עם השגחה ופיקוח וטרינריים
- העדיפו נתחי בשר / עוף שלמים ולא מעובדים, כמו פרגיות, סטייק או נתחי הודו. אם ידכם משגת לרכוש עוף ללא אנטיביוטיקה – מומלץ.
- אם החלטתם לאכול המבורגר או קבב, הכינו אותם בעצמכם מנתח בשר שנטחן לנגד עיניכם או שטחנתם אותו לבד. כך תוכלו לשים את התבלינים ללא כל תוספות מיותרות.
- אם הניסיונות הקודמים שלכם של אכילת בשר על האש הסתיימו בהרגשת כובד ואי נוחות בבטן, נסו להעביר את המנגל עם דג. כדאי מאוד לרכוש נתחי דג טרי, ולא הקפואים המכילים מים וחומרים כימיים רבים. הדגים המומלציםהם סלמון, בורי, לברק (עשירים יותר באומגה-3). קרפיון ונסיכת הנילוס פחות מומלצים.
- ואם אינכם מעוניינים לאכול בשר או דג, פתרון מצויין הוא מנגל צמחוני – עם ירקות, טופו, סייטן ותירס. המתכון - למטה!
- צלייה על הפחמים אינה צורת הבישול הבריאה במיוחד, כי במזון נוצרים רדיקלים חופשיים – אלה חומרים מעודדי דלקת ואף מסרטנים. יחד עם זאת, זו צורת הכנה נקיה, שהורגת כל חיידק או פטריה. לכן – הכל עניין של מידה ותדירות. מומלץ להשתמש במנגל חשמלי או על הגז.
- שתיה – אם כבר אירחנו היום את האדם הקדמון, סביר להניח שהוא לא שתה קולה או משקאות מוגזים וממותקים. לכן גם לנו מומלץ לשתות מים, או מיץ טבעי (כזה שנקנה מהמקררים). שימו לב – שתיה קרה מאוד יכולה לגרום למעבר מהיר של מזון בקיבה, להרגשת נפיחות וגאזים עקב עיכול פחות טוב. לכן מומלץ לשתות מעט תוך כדי האוכל, ולאט, תוך החזקת המים בפה. אם אפשר לשתות לפני האוכל וללגום רק מעט בזמן האכילה, לחזור ולשתות כשעה אחרי האוכל – תיטיבו עם העיכול שלכם.
- והכי חשוב – אל תשכחו ללעוס היטב ולהקשיב לבטן שלכם! אם שבעתם, לא חייבים להמשיך – הכינו מראש קופסאות איחסון והביאו הביתה את השיפודים שלא נאכלו. אפשר בהחלט לשמור במקרר ולחמם למחרת.
חג שמח ובריא!
מתכון לשיפוד צמחוני
מצרכים:
1 קישוא גדול
1 בטטה בינונית
2 עגבניות שרי
1 בצל לבן
2 פטריות שמפיניון
3 שיני שום טרי (לא תוצרת סין, אלא טבעי, מהשוק)
שליש חציל
חצי חבילת סייטן כהה (אם אתם אוכלים גלוטן)
חצי חבילת טופו
אופציונלי, אם אתם אוכלים ירקות מצליבים:
3 ראשי ברוקולי קטנים
3 ראשי כרובית
מעט שמן זית ומלח גס,
כורכום ופפריקה מתוקה
הוראות הכנה: עפ"י שושי שטיינוביץ
לחתוך את כל המרכיבים לריבועים. לשים בקערה ביחד עם הטופו. להוסיף את התבלינים, 1/4 כוס מים, אפשר להוסיף מעט אבקת שום ופפריקה.
לערבב טוב, עם הידיים.
בעזרת המלח והערבוב הירקות יגירו קצת נוזלים טעימים ויתבלו את הטופו.
לשפד לפי הסדר הרצוי לפזר מעל מעט מלח ותבלינים.
לצלות על האש כמה דקות מכל צד.
לאחר הצליה, לזלף מעט שמן זית ואפילו שמן שומשום.
גיוון:
אפשר להכין רוטב מסויה טבעית, שמן זית ושמן שומשום ולטבול את הירקות לפני האכילה או להבריש מעט. לפני הצלייה, כדאי למרוח את הגריל בחצי בצל כדי לקבל גם קצת טעם מהבצל
(רצוי שלא לצלות עם שמן הזית למניעת התחמצנותו)
בתאבון!
המידע חדשותי וכללי ואינו תחליף לייעוץ אישי של רופא או דיאטן.
