מתבגרים ובריאות. כיצד לעודד ילד מתבגר לשמור על אורח חיים בריא?
מערכת עדי ווי לחייםפורסם:
את הפוסט הזה כתבתי בעקבות ראיון שנתתי לקול ישראל, רשת א', בתוכניתה של תמי טורוביץ, ב-24.01.12. להאזנה – כאן (לחצו על "ת", והאזינו מהדקה ה-25:00, מיד לאחר שיחה עם דר' צחי בן ציון).
סיפור: יונית מתאמנת בקבוצת תמיכה להורים לילדים שסובלים ממחלות מעיים דלקתיות. בנה המתבגר סובל ממחלת קרוהן, שהתגלתה לפני שנה. יונית אישה משכילה, מודעת היטב לכל הנושא של תזונה בריאה. היא מקפידה, לדבריה, לבשל בצורה בריאה, מפחיתה בשומן שהיא שמה באוכל, אופה ללא מרגרינה ומשתדלת מאוד להקנות עקרונות אלה לבני ביתה. הכל נשמע מאוד בסדר. הבן, לדבריה, לא תמיד שומע בקולה ואוכל גם דברים שלא כ"כ בריאים לו. מה למשל? שאלתי. למשל, הוא לוקח חופן של סוכריות גומי לפני ארוחת הצהריים. מאין יש לו סוכריות גומי? אני קונה ממתקים, שיהיה, עונה יונית. משתררת שתיקה בקבוצה. כל העיניים מופנות אליי. כמובן שאני שואלת את יונית מדוע היא, עם כל המודעות שלה למזון בריא, קונה הביתה סוכריות גומי ומיני ממתקים באופן קבוע.
ואז יונית מספרת על הטראומה שלה מילדות ללא ממתקים בבית. בבית הוריה היה מקובל לאכול רק ארוחות, ופירות וכריכים בין הארוחות. לדבריה מצב זה גרם לכך שכאשר אימה היתה מארחת ומגישה עוגיות וממתקים, הם, הילדים, היו מחכים שההורים יקומו ללכת כדי להתנפל על הכיבוד המוגש. יונית נשבעה בליבה שאצלה בבית לא יהיה מצב כזה. וכיום היא מוצאת את עצמה מנסה למנוע מבנה סוכר וצבעי מאכל מיותרים, ויוצרת מצבים של מתח ביניהם.
מטופל שלנו הוא חלק ממערכת משפחתית שלמה. במיוחד זה נכון לגבי ילד או מתבגר. כאשר מתבגר מגיע לטיפול תזונתי, אני מטפלת קודם כל בהורים. דרך ההורים אני מבררת את האוירה סביב האוכל, המסרים שהם מעבירים לילדים, שקובעים לרוב את ההתנהלות של הילדים בנוגע לאוכל.
אפשר ללמוד הרבה מאוד על היחסים במשפחה כאשר לומדים על הסדרי האכילה: האם אוכלים ארוחות משפחתיות. מי משתתף בהם, מי בוחר את התפריט, מי מבשל, מי עורך את השולחן, מי מוריד מהשולחן. יש משפחות בהם מקובל לתת לילדים לאכול לפני שכל הגדולים מתיישבים. איזה מסר זה מעביר לילד? האם ההורים היו לוחצים על הילד לאכול כאשר הוא היה קטן? האם מועברים מסרים סותרים? לדוגמא – סבתא שמגיעה לבקר ומביאה ממתקים. רגע אחרי שנגמרו חיבוקים ונשיקות, וכל הנכדים צויידו בחטיפים או סוכריות, הסבתא סוקרת בבקורתיות את הנכדה הבכורה ומעירה לה על שהשמינה. נוצר כאן מסר מבלבל שעלול להקשות מאוד על הילדה להתמודד עם גופה המשתנה, לבנות דימוי גוף בריא.
אז מה עושים? קודם כל יש לזכור שהחינוך הטוב ביותר נעשה באמצעות הדוגמא האישית. הורים יקרים, תתחילו לשים לב למסרים שמועברים בביתכם סביב האוכל. אבא שמתיישב בלילה ומחסל חצי חבילת פיתות עם חומוס וקולה או בירה. הילד שסובל מהשמנה ומקבל תפריט דיאטטי מדיאטנית בקופ"ח, יתקשה מאוד להתמיד בשינוי בהתנהגות האכילה, גם אם הוא רוצה בכך, משום שבבית נהוג אחרת.
אמא שעסוקה בדיאטות. האוכל מוצג כאויב ("לא מכניסים אויבים הביתה, לכן לא אקנה עוגה"). מילים שמשוות את הפעילות הגופנית ל"עונש" :"אכלתי הרבה אתמול, עליי לכפר על עוונותיי, אצא להתעמל כפול היום". סביר מאוד להניח שילדיה לא ירצו לעסוק בספורט למען הנאה…
אז איך לעודד את המתבגרים לנקוט באורח חיים בריא? מספר עצות:
- שוחחו עם הילד כאשר הוא במצב רוח טוב. נסו לברר איתו את עמדתו לגבי הגוף שלו, תחושותיו לגבי האכילה. שימו לב – השיחה היא מהמקום המתעניין באמת, ולא מהמקום המטיף.
- אם הוא מגלה עניין בנושא, ניתן להמשיך ולבדוק מה היה רוצה לעשות למען שיפור הרגשתו הפיסית.
- אם הוא מתעניין בתחום הספורט מסיבות של כושר או פיתוח גוף, עודדו אותו. בררו איתו מה הוא אוהב, איזה סוג ספורט יגרום לו הנאה. זיכרו- אין ספורט נכון או לא נכון. מה שנהנים ממנו, זה מה שמתמידים בו!
- אם המתבגר רוצה לרזות, אל תרצו ישר לדיאטות מהירות. עודדו אותו לבחור את הספורט שהוא אוהב, כצעד ראשון. רוב בעיות המשקל נגרמות מחוסר התנועה. המתבגרים מבלים הרבה מאוד שעות מול המחשב או הטלוויזיה, וחוג ספורט, פעמיים בשבוע, 1 שעה, יכול להיות התחלה טובה.
- בתחום האוכל: כדאי להסביר למתבגר על הנזק של דיאטות כסאח, על החשיבות של תזונה מאוזנת בגיל ההתבגרות, חיוניות הויטמינים ואבות מזון אחרים, ולעודד אותו להתחיל את השינוי בתזונה מכך שיבחן את האכילה שלו. ניתן להציע לו יומן אכילה ככלי יעיל לברר את דפוסי האכילה. חשוב לשדר לו שסומכים עליו, שזו אחריות שלו וביכולתו לשפר את האכילה שלו. יחד עם זאת, חשוב גם לעודד אותו כאשר יש "נפילות" – לומר לו שזה לגיטימי, שזהו תהליך ממושך ולא פשוט, ותמיד אפשר לחזור למסלול.
- השלב הראשון והחיוני בתהליך איזון האכילה – בחינה והקטנה של מזון מהיר: חטיפים, ג'אנק פוד, אכילה תוך כדי צפיה בטלויזיה.
- לעורר את המודעות של המתבגר לכך שלאכילה שלו ולפעילות הגופנית שלו יש קשר על הגוף שלו, לברר את הגורם המוטיבציוני שלו – מראה/כושר/הישגים בספורט ועוד, ודרך אלה לעודד אותו להמשיך בשינוי. ללא שיפוט, ללא "ירידות" עליו, אלא עם הרבה חמלה וכל הזמן בחינת דפוסי האכילה המשפחתיות ניתן לעזור למתבגר לבנות אורח חיים פעיל ובריא יותר.
המידע חדשותי וכללי ואינו תחליף לייעוץ אישי של רופא או דיאטן.
